לא לא אכתוב על תקרת הזכוכית וגם לא על ההבדלים בין נשים וגברים בעסקים  לא על אפליה וגם לא על פערים בהכנסה זה גם לא עידן חדש ולא מהפכה

המגמה תמיד הייתה שם… הרצון העז, התשוקה ובעיקר ההגשמה העצמית

היום יותר מתמיד…

אנחנו נחשפים ליותר ויותר נשים הפורצות דרך, נשים המעיזות יותר ויותר לצאת מעולם השכירות ולפרוץ לעצמאות כלכלית-עסקית.

לפריצה ולשינוי הזה יש מספר ווריאציות וכל אחת בוחרת את המטבל, שמתאים לה,

לקצב שלה, ליכולות שלה, לרצון שלה.

ניתן לראות מגמה של נשים שכירות ,שמשלבות מהצד עוד מספר עיסוקים ונוח וטוב להן ,

כי מצד אחד ישנה הכנסה קבועה המעניקה סוג של רוגע ובמקביל עוסקות באופן עצמאי בתחביבים שונים, שמייצרים גם סוג של הכנסה.

ישנן הרבה שכירות, שהחליטו לא לקחת סיכונים רבים מידי ולא לעזוב הכל, אלא במקביל לשכירות בד בבד להתחיל לבנות עסק,בזמן הנכון להן, בקצב נוח ורק כשחשות שהעסק מבוסס אז הן בוחרות באפשרות לעזוב את עבודת השכירות להתמקד בעסק ורק בו.

וישנן נשים, שפשוט קבלו החלטה, החלטה שבערה בהן- שמהיום ואילך הן רוצות להיות עצמאיות , ללא תלות, ללא מעצורים, ללא השלכות.

אחת בשביל השנייה

מה שמאחד את הנשים, שבוחרות בכל דרך שהיא, היא את הקבלה האחת את הדרך של השנייה, את ההבנה המהותית והכנה, שלכל אחת יש את הסגנון שלה, את הדרך שלה, את השיקולים שלה ולכל אחת, יש את זכות הבחירה, את היכולת לבחור את הדרך שנוחה לה וזאת ללא שיפוטיות אלא ממקום של השלמה.

הנשים יודעות להכיל נשים, יודעות להבין את עולמן הפנימי ואת מערכות השיקולים המסועפות מערכת , שמצליחה להכיל את כל הגורמים, האילוצים ואת הסביבה בין עם התא משפחתי הקרוב והרחוק ואף את החברות הקרובות.

הנשים, יודעות לתמוך האחת בשנייה, כי היום יותר מתמיד ההתמודדויות במיומיום נותנות סוד של מכנים משותפים, אחת מבינה מה עובר על השנייה גם ממקום של הזדהות וגם ממקום של אמפטיה

המקום הזה שמאפשר שיתוף ללא ביקורת, ללא הגנות אלא נטו אותנטיות ואמיתיות.

אין ספק, שניתן למצוא את כל נשים, שרוצות לעשות סוג של שינויי , מלוות בצרור של רגשות הנעות על סקלה רחבה ללא גבולות ולכל אחת את המינון השונה שלה.

מצד אחד, יש ים חששות עם המון תהיות ותחקירים פילוסופים, שרצים באופן אוטומטי בראש ובדמיונות וזאת ללא כל שליטה , חזיונות שרצות לכל עבר כמעין פלשבקים בלתי מוסברים.

אך כל זה מתגמד ונרגע ברגע, שהחזון מתפרץ, שהן רואות את המסלול הבוהק שלעברו הן רוצות לרוץ, ששם הן רוצות לגעת.

היכולת הרגשית שלהן אף מאפשרת לחוש את התחושה שתציף אותן, שתגענה ליעד.

מן הרגשה קוסמית, שלרגע הזה נועדו,

כי מעכשיו מתחיל – שלב המימוש והסיפוק

ועד היום כל מה, שהיה רק הכין אותן לרגע הזה, כל מה שעברו וחוו, הכל הכין אותן במבט לאחור , להתחלה החדשה הזאת, לעוצמה הבלתי מוסברת,

הרגשה של יכולת ענקית לממש את כל אותן הדברים,

שלא קרו כפי שציפו, שתמיד רק המחשבה עליהן הייתה מרגשת ומפחדת בו זמנית,

הרגשה של רגע לפני נפילה לתהום.

יחד עם זאת, נשים יודעות אך להתגבר ולהתמודד מול מצבים מגוונים ובעזרת

היכולת שלהן להבין ולהשלים עם כך, שזהו היה פרק בחיים שתם ונשלם וזה הזמן להתקדם לעבר עתיד טוב אף יותר.

מה קורה שם באמת?

ישנן גורמים וכ"כ שונים בין כל אחת ואחת

יחד עם זאת, ניתן לראות מספר מכנים משותפים

יותר ויותר נשים קרייריסטיות המתארות, סוג של משרת חלומות עם כל "הפסיליטיס" היוקרתי של המשרה והתפקיד, עם כל ההטבות ומסיבות הקוקטילים היוקרתיים, הן בסוף מחליטות באופן מושכל מבחינתן על  וויתור של קריירה בטוחה,

וויתור על הטייטל , סביבת העבודה, קשרים, והמון לחיצות ידיים.

לעבר עצמאות, שלא נושאת בשום טייטל, אלא להיות עצמאית בתחום מסוים , עם הזדמנות ענקית- שלהיות את ! בגרסה הכי טובה שלך למען ההצלחה שלך, הפריצה שלך . ההכנסה שלך, המשפחה שלך.

ניתן לראות הרבה עצמאיות, שפורצות לעצמאות בגיל 40 עם ילדם קטנים בבית ונטל המשכנתא

ועם מוטיבציה בשמיים לטרוף את העולם.

עם המון רצון של ללמוד לחקור, להשקיע ולרב אף ללמוד לבד את העולם העסקי.

לחוות בעיקר כישלונות בהתחלה והכול מתוך אמונה וממקום של לעשות את מה שאני יודעת הכי טוב למען אחרים ולמען עצמי

לא לוותר על עצמי על המהווים על התשוקות על רוח יצירה

על היכולת כן להוביל מהפכות קטנות, לקדם דברים מהותיים להיות חלק משלם , מחברה.

ליהנות מהיכולת להתנהל באופן גמיש יותר, ולעשות את מה שאת הכי אוהבת ונהנת לעשות בעולם ללא גבולות, אף אחד לא מכתיב לך מה לעשות מה בבוקר, אף אחד לא רושם עבורך "סיכום פגישה" עם מטלות מתוזמנות באאוטלוק- אל מהיום זאת את ורק את!

והכל עם רצון לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר !

כל אחת עם הידע שצברה, עם הבשלות הזאת , שמנחה את הדרך לפרוץ.

והידיעה הפנימית החזקה- שזה בר השגה, שיש בי את כל מה שצריך כדי להצליח בעולם העסקי.

יכולת התקשרות הנשית, אותה יכולת שהיא חלק מהD.N.A     שלנו- ממה שאנחנו

היכולת הזאת, שהיא מתחדדת, היא יכולה לעשות את ההבדל .

היום זה כבר מדעי, ישנם הבדלים שנובעים ממבנה המוח שלנו, שמורכב משני חלקים עיקריים, וכל אחד מהם ממלא תפקיד אחר. החלק הימני הוא מקומו של המרכז הרגשי, ובחלק השמאלי ממוקם ההיגיון. אדם שרגיל להפעיל את החלק השמאלי של מוחו יהיה מרוכז בעיקר בעובדות ונתונים, ואדם שמשתמש יותר בחלק הימני יתרכז בעיקר במה שהוא מרגיש כלפי העובדות והנתונים.

חלוקה זאת היא זו שיוצרת את ההבדלים בנינו ובאה לידי ביטוי אם בחשיבה שונה, הקשבה שונה, הסתכלות שונה על המציאות, ומיקוד שונה של תשומת הלב.

ללא קשר להבדלי מין, דת וגזע אלא בעיקר גנטיקה.

לאלו שהאונה השמאלית מפותחת יותר נקראים  “השמאלי המעשי” הם יהיו שקולים ותכליתם יותר, אבל גם יהיו מנותקים ואטומים יותר.

לאלו שהאונה הימנית מפותחת יותר במוח נקראים “הימני הרגשי” יהיו רגישים ואמפאתיים יותר, אך יחס עם זאת  גם חסרי היגיון ומבולבלים יותר.

נשים רבות למדו להפעיל גם את הצד “המעשי” של מוחן, ומנגד לא מעט גברים מחפשים חיבור עם הצד “הרגשי” של מוחם.

הנשים העצמאיות שפורצות דרך, מתארות, שהצליחו למצוא את "הנוסחא" הנוסחא של איזון ומינון בין הרגשי והמעשי,אותן נשים, שמנהלות את חייהן ביעילות ומסתדרות היטב עם תקציב ולוח זמנים וסדר יום עמוס עם משימות חיים רבים : טיפול מסור לילדים, טיפול זוגיות, לימודים, שילוב ספורט ותחביבים….ויחד עם זאת נעזרות ברגשות שלהן, כדי לפעול ולהתנהל טוב יותר בעולם העיסקי.

היכולת הזאת, שמה את הנשים במקום עוצמתי ושלם

מצד אחד להיות מחוברות לרגש , לעצמן לאינטואיציות

ומצד שני ללמוד עם הזמן אך להיעזר באותן האינטונאציות לחוש "עסקי"

לעיתים, כל מה שצריך זה "ליטוש " , יד מכוונת והדרכה.

לכל הנשים, שמתלבטות, שלעיתים חיות חיים שלמים ליד ולא אך שרצו

תמיד זכרו

"אתן השחקניות הראשיות של חייכן,רק בידיכן יש את האפשרות לבחור אך יראו ".

מזמינה אתכן לצאת איתי למסע קסום,

 ליטל גדעוני אשטמקר